אודות הפרוייקט 
נושאים 
סקירה 
משתתפי הפרוייקט 
שכנים שלנו 
ספריה 
חברים לדרך 
דיונים 
מכתבים 
ארכיון 

שם אתרנו ופרויקט מכריח לשים לב על האידיאלי ואפשרות עבודה איתו.

-  איך אתה רואה את עתידה של ישראל?

- עתידה של ישראל? על איזה עתיד אתה מדבר? אנחנו ארץ קטנה, שבב באוקיינוס של פוליטיקה, רדיפת הון ושאפתנות... הלוואי עלינו רק להחזיק מעמד ולא לטבוע באוקיינוס הזה. העתיד שלנו הוא רק לשרוד.

- ואיך לעשות זאת?

- דג קטן נצמד לדג גדול, בצלו הוא חוסה ומשאריות מזונו ניזון.

- אתה מתכוון לארה"ב?

- אלא למי? היא זו שתוביל אותנו אל העתיד.

- העתיד של ישראל? אין דבר כזה! מה שהיה הוא שיהיה.

- היו כל מני דברים. למה אתה מתכוון בדיוק?

- וודאי לא לארה"ב. לא יכול לשמוע יותר עליה. גם כל המדינות האחרות לא שוות הרבה. חושבות רק על עצמן ומשחקות בנו, לפי האינטרסים שלהן. ה"מחר" שלנו הוא ה"אתמול". כדי להתקדם, יש להביט אחורה אל המסורת והייחודיות הלאומית שלנו.

- העתיד של ישראל? לא יודע, לא יודע... זה לא מענייני. לי עתיד משלי. וכל אחד צריך לבנות את העתיד שלו. זה העתיד של ישראל.

     -"-

  קורא יקר! אתה, וודאי, תציע גם גרסאות אחרות. מדובר, אנחנו נקבץ אותן וננסה לחפש את הפשרה, לגזור איזשהו "ממוצע", אשר יוכל לספק, אף כי אולי לא באופן מלא, את כולם – הרי אנחנו "עם אחד" ו"הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". עד כה המשכנו לשים את מבטחנו בשיטה ה"דמוקרטית" הזאת.

  לצערנו, זה לא עובד, וגם לא יעבוד. האמת, כמו בכל פעם, אינה באמצע, כי לא קיים "אמצע" כזה: אף כי לעיתים אין אנו נותנים על כך את הדעת, הדעות והטענות שלנו נובעות ממקורות שונים שאינם מצויים באותו מישור ולכן אין מקום להשוואה ביניהם. כולם כבר יודעים, כי אי-אפשר להיות "קצת בהריון" ושחמאה "שטריותה מסוג ב'" אינה ממש חמאה. למרות זאת, עד לתקופה האחרונה סווגו יחסינו עם הפלסטינים בתודעה הציבורית תחת הגדרה "לא שלום ולא מלחמה". הודות לטשטוש של קווי היסוד, הניסוח המקורי הזה היה לקרקע פורייה לטרור: בהיותנו בתוך "שטח ההפקר" שבין ההגדרות, שאין בכוחו לשקף נאמנה את המציאות, אנחנו לא מסוגלים להבין את מהותו האמיתית של הטרור ואי לכך, לפעול בהתאם. זה מה שהטרור צריך ואנחנו מקבלים את המגיע לנו.

  לכן, קורא יקר, יש לבחור כאן אחד מן השניים ולהעמיד את הדברים על דיוקם. זה מה שהיינו רוצים לעשות באתר שלנו.

מי צריך את זה ולשם מה? כאן כל אחד מדבר בעד עצמו. את התשובה שלנו כבר הבאנו. אפשר להטיח בה ביקורת בדבר "האידיאליזם" שלה או על כך שאינה מוגדרת מספיק. אך, יחד עם זאת, יש לזכור את גורלה של הביקורת שהועלתה כנגד אותם "אידיאליסטים" שהגו והגשימו את רעיון המדינה שלנו ואילו את חוסר הבהירות אנחנו מקוים להפיג במהלך הדיון. כאן היינו רוצים לשרטט מטווה כללי של מספר תזות – הבסיס לבחירת סוגיות הדיון בהתחשב בפן המעשי של העבודה. נדגיש במיוחד, שעצם הצעה זו צריכה להיות מושא לדיון ולהצעות תיקון. 

1. המצב – אין הוא שקול לנסיבות. המצב מתקבל מעימות שבין הנסיבות לבין שאיפותינו ויעדינו, כלומר העתיד, כפי שאנו רואים אותו, ונובע מקיבוע אי-היכולת שלנו להגשים את השאיפות ולהשיג את היעדים הללו. מהם השאיפות והיעדים שלכם? בכלל, כיצד ובאלו צורות ניתן להגות את העתיד?
2. המצב בו אנו שרויים מוגדר לעיתים כמשבר מערכתי: למערכות החשיבה והעשייה הקיימים בשטח חסרים המנגנונים הנדרשים, השיטות היעילות ליציאה מן המשבר. פיתוח והפעלה של מנגנונים כאלה מהווים את עיקרו של תהליך ההתפתחות. במה בדיוק גלום משבר הנ"ל? האם ניתן לפתור אותו ללא תהליך ההתפתחות?
3. יש לראות את ישראל ואת עתידה במסגרת של התפתחות עולמית. אין הכוונה ל"שחייה עם הזרם", אלא לעקרון מעשי: ככל שנעפיל "גבוה" יותר, כך נוכל לראות את מצבנו ביתר בהירות ולהבינו טוב יותר. מהי אותה מסגרת? כיצד יש להבין את המושג "התפתחות עולמית"? אלו מגמות בהתפתחות העולמית משמעותיות לגבינו, כיצד ניתן לאפיין אותן ובאלו אמצעים לתאר? האם יש הצדקה לשאיפה להפוך לאחד ממרכזי ההתפתחות העולמית ומה ההשלכות של זה?

4. אחד המאפיינים החשובים של ההתפתחות העולמית בהיסטוריה – חילופו של מה שמוגדר כמשאב מוביל. זהו המשאב הקובע את יעילותה של פעילות מכל סוג שהוא בתקופה היסטורית נתונה*. אלו סוגים של משאבים מובילים ידועים לכם? מה הקשר שבין מבנה המדינה, השלטון וניהול החברה לסוגו של אותו משאב מוביל?

5. ההשתלבות בהתפתחות העולמית אינה מתרחשת באופן אוטומטי, מעצם הימצאותה של מדינת ישראל על המפה. היא מתאפשרת רק בעקבות עשייה מודעת ומכוונת, אגירה וניצול של המשאב המוביל. האם יש לשנות לשם כך את יעדיה, תפקידיה ומטרותיה של המדינה, את מקומה במערכת החברתית? האם מדובר בטכנולוגיות שלטוניות וניהוליות חדשות, סוג חדש של אסטרטגיה וקביעת מדיניות? אם כן, במה בדיוק וכיצד? אלו יעדים חברתיים נפרשים בעקבות כך? אלו רשויות חברתיות חדשות או קיימות נחוצות? מה הדרך והשיטות לכונן אותן? ממה יש להתחיל ועל מי או על מה ניתן לסמוך?
6. ההתפתחות שונה מצורות אחרות של התקדמות בזמן (גדילה, השתכללות וכו') בין היתר בכך, שהיא כוללת תהליכים של ניסוח סוגיות והתרתן (עיבוד סוגיות). סוגיה היא מצב בו מצד אחד פתרון הבעיות והשגת היעדים אינם אפשריים בגלל גירעון באמצעי מחשבה ועשייה מסוימים ואין לוותר על אותם יעדים מצד שני. עיבוד הסוגיות הוא המניע של תהליך התפתחות. אם נשליך טענה זו גם על עצמנו, היות ואי-אפשר לפתח משהו או מישהו מבלי להתפתח גם בעצמך, אנו סבורים, כי כל הפיתוחים שלנו הם עצמם מושא לעיבוד סוגיות בכל אחד משלבי העבודה. כיצד לזהות את הסוגיות? מה המתודה לעיבודן? לאיזו תוצאה לצפות?
7. במסגרת התכנים האלה יש לפתח פרויקטים חדשים וכן לאסוף, להעלות לדיון ולבקר פרויקטים ותוכניות פיתוח הגיוניים קיימים בתחומי פעילות שונים, כגון: חינוך, ביטחון, תרבות, תשתיות ועוד. מתפקידם של הפרויקטים הללו לקבוע את המדיניות והאסטרטגיה, אופני הפיתוח והניצול של המשאב המוביל במצבים שונים תוך הסתמכות על דוגמאות מקומיות קונקרטיות ובכך לעצב את דימוי העתיד ואת המודלים על-פיהם ברצוננו לבנות אותו. יש לפתח ולהכשיר את התנאים להגשמת הפרויקטים הללו ולהתחיל בהגשמה.
   הגשמת הפרויקטים מתבצעת כבר מחוץ למסגרת האתר שלנו, אך במקביל עם הפיתוחים הנ"ל. כיצד לארגן ביעילות את התהליך הכפול הזה? אלו משאבים קיימים וכיצד יש לנצל אותם? 

העמוד הראשון של הפרויקט מציג את מפת הפרויקט, בה מופיעים התכנים שהוצעו. במדור "סקירה" ניסינו לתת אסופה של חומרים והערכות מצב של התקדמות הפרויקט.

* המשאבים המובילים  הידועים בהיסטוריה היו אדומה, תעשיה.
 

המערכת

 © תרגום מאת יאורי טולצ'ינסקי

מאורעות

 חדשות מפרופסור פיגובסקי